סרנדה

אשיר סרנדה.

צליליה יגיעו

אל דלת קומה רביעית,

בכרך בו רועש הכזב,

בעיר כל פנים בה עווית.

וצרור לחשי אהבה

מלווים במיתר של גיטרה

אשלח ליפה בנשים

ברחוב הצדדי , הקטן,

שהולכים בו גברים ונשים.

קרבי- נא אליי, מהרי נא אליי,

רדי במדרגותייך.

כבר פעמיים ציפיתי היום

לשמוע ניגון צעדייך.

קשטי חלונייך בנייר צבעוני,

אראה מהרחוב ואשמח,

כצבע כנפי פרפרים עליזים –

כאלו לא לי ולא לך.

ברחוב הצדדי, הקטן,

ברחובך,

כל אבן, כל בית הכרתי.

שלושה הם בתיו – לא יותר.

אחד הוא גבוה.

נמוך השני,

שלישי-

נמוך יותר.

ובוקר יום- יום בעברך על ידם

שלושתם מביטים עלייך.

קרבי- נא אליי,

מהרי נא אליי,

רדי במדרגותייך.

אשיר סרנדה

בפתח האושר

(אינה אסורה בו כניסה),

בכרך בו רועש הכזב.

בעיר אגדות עמוסה.