עת הלבנה

עת הלבנה

להתקשט בכל גווניה

אל, אל השדה

בדומייה אצא

לא הצלחתי לישון הלילה, יש משהו רע באוויר

שקט מורט עצבים כזה נחת על העיר

נושם עמוק עמוק למצוא שבריר נחת נדיר

בוהה במסך אחוז פחד אדיר

כן, בבקרים אני טרוד, מכווץ ושלילי

בלילות אני מפחד על המשפחה שלי

ישראלים במידל איסט, חיים על קרחונים שנמסו לשלולית

ובחלומי ראיתי עיר, ביום אחד בהיר

לפתע גל גדול בא ושטף את הכל בסחף אדיר

זה הולך אחורה לימי סאלח א-דין

בני עוולה באו לחלקת אלוהים לקחת חיים

ההיסטוריה חוזרת על עצמה, בדפים חדשים

לופים של אכילה רגשית מתוך לחץ נפשי, שיט

אולי עכשיו אחרי שישה חודשים

אחרי שסוף סוף כתבתי ת'שיר

אולי אשן בשלווה

עת הלבנה

להתקשט בכל גווניה

אל, אל השדה

בדומייה אצא

לא הצלחתי לחשוב הלילה, יש משהו חד באוויר

כמו סכין נזרקת בחדר, עונת הקציר

מזמן החלה, אך אין מי שיקצור ת'יבול

ומי ינהיג אותנו אחרי המבול

ומהם נדודי שינה כמו שלי לעומת חברים

פיפי לא ישנה חודשים, חצתה יבשות והרים

כדי להשיב ת'משפחה הביתה

טוחנת סיגריות מתפללת לאות מזורגג או פאקינג סימן לחיים

איזה מן גזירת אלוהים

חורצת גורל שכזה, איך זה אשמת הילדים

אני לא נרדם, אני לא נרדם סיסטמית

רוצה לשכוח את הסרטונים שראיתי, הסיפורים ששמעתי, איך?

איך הייתם נרדמים במקומי?

שוב משחקי הכס או ספורט הדמים

ומחשבות בלתי פוסקות על ההפקרות והעוול

והתצפיתניות שתצפתו עד המוות

ארורה הממשלה שהתעלמה מזעקת חקלאים

ארורים אתם משמאל וימין, מאחורי הקלעים

למי הצביעו בבארי ואופקים?

הצביעו על הכתובת שהייתה על הקיר, אז איך אשן בשלווה

עת הלבנה

להתקשט בכל גווניה

אל, אל השדה

בדומייה אצא

אני לא יודע מה מוסר ההשכל או מה יביא העתיד

ואולי זה בסדר שאין לי מה להגיד

אין פתרונות קסם

ואולי גם אני צריך זמן, לתת לפצעים להגליד

ואז אשן בשלווה