בום

בום

פעימות הלב מתגברות

בום

הדם טס בתעלות

בום

היה נדמה שאותך שמעתי

בום

בחרדה עמוק טבעתי

בום

אני קמה בלילות

בום

גם האיילות לא נרדמות

בום

הדמעות שוב זולגות

הן מעצמן יוצאות עם

החור בלב לא קיבלתי הוראות

נשמתי

שתיתי

עישנתי

בכיתי

שיתפתי

תמכתי

נתמכתי

אין אותך. אין אותי

אתה כל כך טהור, כזה שרמנטי

לוקח אותי כמובן מאליו, לא משקיע

כבר לא רומנטי

לקחתי על עצמי את תפקיד המזכירה, המעירה, המזהירה

זו שברגע משנה אווירה והנה בשנייה

לקחת לי הכל ברגע אחד של טמטום או של גבורה

המבט שאותי שפויה החזיק

המבט שאותי עצבן, שיגע, הדליק

המבט שחדר אל הנשמה, עקר את עצמו ללא הזמנה

והותיר אותי מצולקת, מדממת, מלאת רגשות אשמה

אז מה אם אהבת

אז מה אם חיבקת

אז מה אם עליי נלחמת

בסוף לעצמך דאגת כשמעצמך את הכאב חסכת

בום

נואשת לאוויר

בום

כל ריח לי אותך מזכיר

בום

לא סובלת ת'דממה מאז ש

בום

התעטפת אדמה

אין אותך. אין אותי