זה מה שיש

אין כל כך למה לחזור

החדר ממלא את עצמו

בזיכרון שלא שייך לה

הכיסא כולו עקום מישיבה בשעמום

ומבוכה, בטח מוזר לה

הכל חשוב ומשנה

וכל מבט הוא ממלא

גם כשנהיה קצת משונה

זה לא עצוב, זה מרגש

תהיי איתה, זה כל מה שיש

כל מה שיש

למהר לחזור הביתה

יש מילים שלא כותבות את עצמן

מה נשאר לה, רק כורסא קטנה ירוקה

שהופכת למיטה בלילה