סוסי פרא

כשפגשתי אותה בפעם בראשונה

ילדה מהמושב, ג׳ינס שחוק, עור עבה, שיער זהב

לא ידעתי שיחד ננסה לברוח מהעולם

וויתרנו על לימודים כדי לחיות במרחקים

החלטנו להתחתן, במדבר בווגאס היא אמרה לי כן

לא ידענו מי היינו רק ניסינו לא להיות כולם

כמו סוסי פרא במערב הפרוע

היה לנו מקום שהיינו חופשיים

דהרנו בלי כיוון אל המחר הלא ידוע

הימרנו על עצמנו נגד כל הסיכויים

אם הפסדנו או נצחנו

אנחנו עדיין לא יודעים

נסענו ברכבות, אבודים במחשבות

לא הייתה תוכנית, חשבה אולי להיות שחקנית

האמנתי בה ובכל מה שהיא רצתה להיות

כמו סוסי פרא במערב הפרוע

היה לנו מקום שהיינו חופשיים

דהרנו בלי כיוון אל המחר הלא ידוע

הימרנו על עצמנו נגד כל הסיכויים

אם הפסדנו או נצחנו

אנחנו עדיין לא יודעים

אחרי כמה שנים, ויותר מדי געגועים

חזרנו למושב, יש לנו קצת יותר קמטים עכשיו

פעם היה לנו חלום, אבל כבר לא זוכרים אותו היום