ארבעה שבועות

כן, ארבעה שבועות שאני לא מתפרנס,

והכל מתפרק אני ריק מבפנים

והכי חשוב הבריאות חשוב יותר להפנים,

תודעה של שפע והכל יקרה בעזרת הקדוש ברוך הוא, מתפלל

עכשיו זה הזמן שלי עכשיו זה הרגע להכות חזק בברזל,ֿ

אמא שלי תמיד אמרה לי תהיה חזק , תחזק תשמש כחבר,

רציתי להיות החבר הכי לחבר הכי טוב ואפילו יותר,

חשבתי שאני חשוף כנראה שיובל התבלבל,

לקח לי המון זמן להבין את הטעות, להוריד את הראש להתנצל

ובדוק שמה שלא הרג אותי אז עד היום רק חישל,

למדתי קודם לתת מעצמי עוד לפני הרצון לקבל

לא בשבילי כל הבאד וויבז אין לי מה לשבת בחוץ לרכל

אני אמשיך לעבוד ולקרוע ת'תחת שיהיה לכם על מה לדבר

והכאב שלי הוא לא פראייר הוא מחזיק לי ת׳יד לא מקל

פאק על הרגש הזה אם בצד השני החבר הכי טוב שלי סובל,

הכל אוכל שאתה חי את הקושי,

רק לא לאכזב את הבת שלי אדל,

ושגיא בשבילי הוא כמו אבא חבר אמיתי ולא סתם מנהל

פזמון :

לא , לא הי

הנה זה בא הנה עוד פעם

הנה זה בא הנה עוד פעם

זאת אותה תחושה אותה הרגשה כן

איך אני יוצא מזה

ארבעה שבועות שאני מרותק למיטה לא אוכל,

ורזיתי 13 קילו לא מרצון, אבל זה לא מעניין

חרדות בכל לילה, זיעה ותחושה שהעולם שלי שוב נופל,

אם לא נועה לא הייתי מגיע לשום מקום חשוב לציין,

כל יום בשבילי זה רק עוד הזדמנות,

כאילו ראיתי את מוות בעיניים,

אגרתי עוד כוח רצון, כוח סבל שהצטבר בגפיים

יש לי אלף סיבות לחיות, אלף תפילות שמופנות לשמיים,

הכי קל לחזור לאבא כשאתה בשפל וכלום לא הולך בינתיים,

עובד על עצמי, מדבר עם עצמי בכל יום כי קשה להישאר חיובי,

המזל שלי הוא שתמיד דאגתי להקיף את עצמי באנשים טובים,

לא הרבה אנשים מבינים ת׳משמעות של המילה חברים,

איך פתאום כל אחד שמכיר אותך קצת, מספר לכולם שהייתם קרובים,

בתכלס במבוא הכי קשה, ששלושתנו הרגשנו אחים,

לכן כל הדרמה, כל המריבות הן על איך אנו לא משדרים על אותו גל,